מזרחי נ' "הפול"-המאגר הישראלי לביטוח בע"מ

החלטה

רקע כללי

1.לפני בקשת התובע, במסגרת תביעתו על פי חוק הפלת"ד, למינוי מומחים רפואיים בתחום הפסיכיאטרי ובתחום השיקומי-התעסוקתי.

תאונת הדרכים בה נפגע התובע אירעה ביום 3.8.05. לבקשת התובע חודש הדיון בתובענה ביום 3.5.10.

2.על פי בקשת ב"כ התובע, נדחה הדיון מעת לעת על מנת לאפשר לתובע למצות את ההליכים מול המל"ל. ביום 7.11.11 הודיע ב"כ התובע כי נקבעה לתובע נכות אורתופדית צמיתה על ידי הוועדה הרפואית לעררים בשיעור 19% (14.5% בצירוף הפעלת תקנה 15).

3.הנתבעת בתגובתה מיום 21.12.11 מתנגדת לבקשה מן הטעמים שפורטו בה.

4.ביום 19.2.12 נתקיים דיון והצדדים טענו בענין הבקשה, איש-איש כמידתו.

ביום 14.5.12 צירף ב"כ התובע מסמכים רפואיים נוספים בתמיכה לבקשה והנתבעת הגיבה לצירוף זה בהתאם להחלטתי מיום 14.5.12, ביום 28.5.12.

המסגרת המשפטית בתמצית

5.ההלכה קובעת כי על מנת שימונה מומחה לצורך קביעת דרגת נכות בתחום מסויים צריך התובע להביא ראשית ראיה לנכות שהוא טוען לה [ר' רע"א 1619/93 אליהו נ' טטרו, פ"ד מ"ז (4) 89]. ביהמ"ש מקפיד על מינוי המומחים במקרים אלו משום שאין לנפגע אפשרות אחרת להוכיח את נכותו הרפואית על ידי הבאת מומחים מטעמו [ר' רע"א 1338/90 שיק נ' מטלון פ"ד מ"ד (2) 216, 219-220; בר"ע (ב"ש) 594/09 AIG נ' רחמני (2.12.09)].

6.ברע"א 4911/09 סהר ציון נ' כשרי (29.7.09) נפסק בין היתר כי מומחה רפואי מונה על ידי בית המשפט אם קיימת תשתית ראיה לנכות שנגרמה לתובע עקב תאונת דרכים "ודוק: הדרישה הינה אך ורק לראשית ראיה לקיומה של נכות אלא גם לראשית ראיה לקיומו של קשר סיבתי בין הנכות לבין התאונה (ראו רע"א 10012/05 מורנו נ' נגה חברה לביטוח בע"מ (לא פורסם), 23.3.06)....".

בהמשך ציין בית המשפט מפי המשנה לנשיאה כי: "...אכן כיוון שהדרך היחידה להוכחת טענות שבענין שברפואה במסגרת תביעה לפי חוק הפיצויים היא מינוי מומחה מטעם בית המשפט, הנטייה היא להקל בדרישות להוכחת קיומה של ראשית ראיה. בהתאם לכך, עשוי בית המשפט להכיר בקיומה של ראשית ראיה לקשר סיבתי בין הנכות הנטענת לתאונה גם בהעדר אסמכתא חד משמעית לכך במסמכים הרפואיים. בית המשפט עשוי להסתפק בהקשר זה גם ברמת סבירות נמוכה לקיומו של קשר סיבתי. (ראו רע"א 219/91 הראל נ' סהר חברה לביטוח בע"מ (לא פורסם, 25.2.1991) ..." (ר' גם: בר"ע (חיפה) 109/06 ג' ח' נ' אבו מוך ואח' תק-מח 2006 (1) 5381; בש"א (חיפה) 8624/07 דרבאס נ' דמרג'אן ואח' (לא פורסם) ; בר"ע (נצ') 232/09 שרבל נ' סאמר (20.8.09)).

מינוי מומחה בתחום הפסיכיאטרי

7.ב"כ התובע הפנתה בטיעונה לסעיף 7 לבקשה למינוי מומחים רפואיים מיום 6.11.11. בסעיף 7 הנ"ל, מופיעים מספר מסמכים רפואיים החל מיום 10.11.09 וכלה ביום 13.3.11. עיינתי אף בבקשה המקורית למינוי מומחים רפואיים אשר נספחת לבקשה לחידוש כתב תביעה מיום 3.5.10 וכן לאסופת המסמכים שהוגשה ב- 14.5.12 (שעניינה בתחום האורתופדי).

8.יש ממש בטענת הנתבעת כי תמוה מדוע התובע אשר ניהל הליכים רבים אל מול המל"ל וכן תביעה להחמרה, לא פנה למצות את ההליכים מולו אף בתחום הפסיכיאטרי.

9.לאחר שנתתי דעתי לטיעוני הצדדים בשים לב למועד התיעוד הרלוונטי הנוגע לפגיעה הנפשית הנטענת, בשים לב למועד התאונה,לנכות האוטופדית שנקבעה , לאמור בסעיף 8 לעיל ולפי שהקשר הסיבתי בין התאונה לבין מצבו הנפשי של התובע אינו ברור די הצורך, ועל מנת שלא למנוע מהתובע הוכחת נכותו הנטענת בתחום הפסיכיאטרי, מצאתי למנות מומחה בתחום זה , ברם, אולם בשלב זה ישא התובע ב- 50% מעלות שכרו של המומחה המועמדת בזאת על הסך הכולל של 6,000 ₪ + מע"מ.

הנתבעת תשא ב- 50% משכרו של המומחה.

מינוי מומחה בתחום התעסוקתי/שיקומי

10.שאלת הצורך במינוי מומחה שיקומי/תעסוקתי מחייבת בחינה מיוחדת למינוי מומחה ומינוי מומחה בתחום זה לא יעשה כדבר שבשגרה (ר' רע"א 5124/93 ציון חב' לביטוח נ' זועבי (לא פורסם); בר"ע (תל-אביב) 2609/02 הכשרת הישוב נ' גרשונוביץ (11.5.03); בש"א (חי') 6450/01 ברכאת מונסף נ' אליהו (18.6.02); בש"א (תל-אביב) 18187/08 בן חור אזולאי נ' קרנית (18.2.09); רע"א 6818/11 גירית שלמה נ' טויטו י.מ. בע"מ (15.1.12)).

כך גם השופט א. ריבלין בספרו "תאונת הדרכים סדר הדין וחישוב הפיצויים" מה"ד 3 – 1999 מציין, כי "ראוי לבחון תמיד אם אין די בחוות הדעת של המומחים הרפואיים האחרים תכופות די למשל בחוות דעתו של האורתופד או הנוירולוג כדי להצביע על צרכי הריפוי, הטיפול והשיקום של הנפגע. לעומת זאת, במקרים מורכבים עשוי בית המשפט להגיע לכלל מסקנה שחוות דעתו של אחד המומחים אינה מספיקה. במקרים הרגילים אין למנות מומחה שיקומי כעניין שבשגרה." (שם, 609) (ר' גם רע"א 5337/04 כלל חב' לביטוח נ' ועקנין (2.2.05)).